חרוסת שמועות

בזמן האחרון נהייתי מוקד משיכה סלולארי  לכל מיני מקובלים , רוכשי חמץ ורוכלים למיניהם. מדי שבוע אני מקבלת שלל הודעות הזויות לנייד שלי שמציעות לי הצעות מגונות ואטרקציות דתיות למינהן.אני בוחרת להתעלם , ובנימוס מוחקת את כל ההודעות. מדי פעם מעלה פוסט לפייסבוק ומשתפת בבדיחה היומית. ההודעה האחרונה שקיבלתי היתה היום, בה הציעו לקנות ממני את החמץ שלי. לקח  לי כמה שניות להתאפס על עצמי ולנסות להבין למה הכוונה. ואז זה היכה בי : פסח! יש אשכרה אנשים שלא אוכלים חמץ שבוע ימים. יתרה מכך, יש אנשים שמבערים חמץ (whatever that means), מוכרים אותו, או (כך סיפר לי מישהו בשקט בשקט) נועלים אותו באחד החדרים בבית, על סורג ובריח- שחס וחלילה לא יתעשת על עצמו, יבין שמתעלמים ממנו שבוע ימים ויחליט לקפוץ מהגג או משהו כזה… בתי הבכורה הודיעה לי שהיא לא מבינה את התעלמותי מכל עניין החמץ בחג הפסח, והדגישה כי משה עמל רבות להוציאנו ממצריים ושאני צריכה לכבד זאת. לקחתי צעד אחורה, הסתכלתי עליה בפליאה, והמשכתי בשלי. אז כמו שציינתי כבר בפוסט הקודם- לבער אני לא מבערת. נקיונות אני מחפפת, מצות עושות פוקים, ולקרוא את ההגדה זה סוג של עינוי בשפה לא מוכרת. אבל אני כן משתדלת לחגוג את ליל הסדר כהלכתו, וכשאני אומרת כהלכתו , אני מתכוונת ללא פיתות על שולחן החג, ובכלל כל מיני סוגי קמח שאינו כשל"פ. יש אפילו צלחת של פסח (אני מקפידה לבדוק מה מניחים על הצלחת כל שנה, לראות אם לא עדכנו את המסורת, בכל זאת בימינו לא ניתן לדעת). אני מכינה את מיטב המטעמים הכשל"פים, ואפילו מניחה על השולחן מגוון הגדות עבור כל אורחיי . אחד הדברים שאני הכי אוהבת להכין בחג הזה, זו החרוסת – עיסה מתקתקה ומנחמת פלאים, שתמיד משאירה טעם חגיגי של קינמון על הלשון לאורך כל החג. קבלו את המתכון הפשוטטטטטטטט ביותר שיש לחרוסת -נוסח אלונה. 5 מרכיבים בלבד. מבטיחה לכם שתתאהבו. מזכירה לכם שאוכל יהודי נראה רע- זו לא אשמתי.

• אצלנו, בסוף הארוחה אני נוהגת לארוז את השאריות של החרוסת בצנצנת יפה ולתת לחוה ,שאוהבת את החרוסת שלי 

למנה קטנה יחסית של חרוסת: להכניס למעבד מזון: 10 תמרים מגולענים (עדיף מג'הולים) חצי תפוח חמוץ קלוף חופן אגוזי מלך חצי כפית קינמון (לפי הטעם) 4 כפות יין אדום כלשהו (למי שרוצה להמנע מהאלכוהול ניתן לשים תירוש במקום)  חג שמח ובתיאבון !