לא קל להיות אמא שלך

אני בוחנת אותך

"לעולם לא אעזוב אותך אמא. גם כשאהיה מבוגרת, ויהיו לי ילדים. תמיד אגור קרוב אלייך." אני מרגישה את נשימתך על צווארי, ואת דפיקות ליבך המואצות – כאלו שיש לך תמיד כשאת מתרגשת. מדהים איך את מרגישה אותי ברגעים שאני הכי זקוקה לך. גם אם עובר עלינו היום הכי קשה בעולם, את תמיד מחכה לי בסופו עם חיבוק וליטופים. קצת אחרי שנולדת הייתי מגניבה אלייך מבטים , ושואלת את עצמי כמעט בקול- של מי את ילדה? אתגרת אותי באופן יחסי לילדה שניה , פחות או יותר כפי שציפיתי. מאז האתגרים רק הולכים ומתגברים. אנו בוחנות זו את זו מדי יום.

מבחן האמהות של חברת "פנדורה"- לכבוד יום האישה

היא בוחנת אותי 

כמעט כל לילה היא נכנסת אליי למיטה , לחבק ולגעת בי- כל מה שבמהלך היום היא לא מוכנה שיקרה. ילדה חכמה וחריפה שיש לה תשובה כמעט לכל דבר, ודואגת לענות גם כשלא שואלים אותה. היא מתבלטת בכל מקום אליו היא הולכת. כל כך קטנה פיזית אבל עם נוכחות של קיסרית. אני אמא שלה, חווה את בית הספר של החיים איתה . כל יום הוא שיעור אינסופי בסבלנות, אורך רוח, איפוק ופשרות. יש לדעת לצאת לקרב רק אם המלחמה כדאית. איתך , לרוב המלחמה היא חסרת סיכוי. יש בה כל כך הרבה חללים וכמעט אף פעם לא מנצחים. את קולטת את הסביבה בחדות שלא מאפיינת כלל ילדה בגילך. יש בך רגישות ורוך שלעיתים כל כך סותרים את היותך חיילת בצבא הוויכוחים. את מרבה לדאוג. שומרת על אחיך הקטן כאילו היה בנך.מדמיינת איך תראו עוד כמה שנים- מחוברים כל כך. בלתי ניתנים להפרדה. לא פעם מכנים אתכם "התאומים", למרות שיש ביניכם הפרש של כמעט 3 שנים. כל וויכוח הוא וויכוח רק לשם הוויכוח. לפעמים את אפילו לא זוכרת מדוע את מתווכחת, וממשיכה לבעוט גם כשאני כבר וויתרתי לך מזמן. אני נוהגת לוותר לך הרבה. בוחרת איתך מילה במילה וכל טון דיבור נבחן בקפידה. לעיתים סופו של יום מפיל אותי פיזית על הרצפה , דואבת ותשושה אני חוששת איך יראה הבוקר שאחרי.

את שומעת אותי?

לא פעם לאחרים קשה לדבר בנוכחותך. את רק בת חמש וחצי כבר קוראת וכותבת. מתהלכת בשכונה בבטחון ועצמאות- מנופפת לשלום לעבר העוברים ושבים, כולם מכירים אותך- אני אפילו לא מכירה את כולם. נולדת עם אופי. פעם חשבתי שזו קלישאה. היום אני יודעת שזה כל כך נכון .כשמדברים אלייך את לא תמיד שומעת. לפעמים צריך לדבר אלייך כמה פעמים, ממש מקרוב תוך כדי נגיעה, וגם זה לא תמיד עוזר. יש לך אג'נדה. מה שלא באג'נדה שלך לא עובר. את נפגעת בקלות וגם יודעת לשלח חיצים באלה הקרובים לך . יש לך פחדים, וסף רגישות גבוה מאוד- לכל דבר. כל מגע יכול להתפרש כצביטה, כל ליטוף כדחיפה. אני צופה לך עתיד מזהיר. בטוחה שתכבשי כל פסגה . יודעת שלעיתים לא קל לך להכיל את העולם. הכל סביבך כל כך מגרה , מלא קולות וצבעים. מאמינה שתלמדי עם הזמן להלך בין הטיפות, לבחור לעצמך את הקרבות, לכוון את הלב הענק שלך למקומות טובים ומועילים. אני סומכת עלייך .

את מעייפת אותי. אני כל כך אוהבת אותך. חוששת ומסוקרנת מה ילד יום, ואיפה נהיה עוד כמה שנים. העיקר שלא תעזבי אותי לעולם!