היא כל כך קטנה ושברירית, חבילה קטנה וצווחנית של מתיקות וחכמה. עוד חודש היא בת 6 והיא עולה לכיתה א'. איך זה קרה? לאן הזמן טס לו בזמן שהיינו עסוקים בלחתל, להרים לגרעפס, לערסל ולגלגל…
היא הולכת לכיתה א' בצעדי ענק. בית הספר המקומי והקטן יחסית עוד לא יודע מה מצפה לו . הוא יקבל אותה במינונים גדולים של כמעט 7 שעות ביום , 5 ימים בשבוע. היא תנהל, תיתן הוראות, תהיה הראשונה להרים את היד, תענה על כל השאלות ותעשה כיף חיים, אני בטוחה. אין לי ספק שהיא מוכנה לכיתה א'- השאלה היא האם כיתה א' מוכנה אליה 🙂
כביכול זה נראה מעבר טבעי: מסיימים גן חובה, הילד מגיע לגיל 6, חלקם לפני חלקם קצת אחרי, והוא עוזב את הגן החם והקטן, עם הגננת שמכירה את כולם, וכל החברים, והחצר המלאה כל טוב, עולה על האוטובוס הגדול, עם עוד 100 ילדים שגדולים ממנו , אל עולם חדש ומלא הרפתקאות. המעבר הזה הוא צומת חשובה ומרכזית בחיי הילד ובחיי הוריו לא פחות.
מצד אחד הילד הקטן שלנו כבר לא קטן, הוא בוגר, הוא לומד לקחת אחריות, להחזיק עיפרון ביד, לסחוב תיק ענק על גבו , ומצד שני הוא עדיין ילד, ממש ממש קטן. הוא נפרד מהמוכר והידוע וצועד אל הלא נודע. אל עולם חדש של מוסכמות חברתיות וחוקים לא מוכרים, לעיתים נפרד מחברים טובים בדרך, מחפצים אהובים.
תהליך המעבר מחייב גם אותנו ההורים להסתגל למציאות יום יומית שונה. כמות הסנדביצ'ים בבוקר הולכת ונערמת (אצלנו זו ילדה שניה שהולכת לבית ספר), התארגנות הבוקר בימים הראשונים עלולה להיות מאתגרת יותר.
אספתי כמה טיפים חשובים שעזרו לי להתמודד במהלך 4 השנים האחרונות בהן אני אמא של ילדת בית ספר :
- להתחיל לדבר עם הילד/ה על הנושא. על המעבר, על החברים שמשאירים בגן, על החברים הטובים שמצטרפים ויהיו יחד בכיתה, על המורות והמקצועות שילמדו.
- לקחת את הילד לסיור בבית הספר- במידה ובגן לא מארגנים סיור משותף, חובה חובה לקחת את הילד עצמאית. אם יש אח גדול שיכול להצטרף ולשתף בחוויות שלו – מה טוב.
- לפני המעבר החשוב, ולפחות בשלושת החודשים הראשונים, מומלץ לא לערוך שינויים דרמטיים בחיי הילד (אם ניתן לדחות מעברי דירה, פרידה מחפץ מעבר, או כל דבר אחר שעלול לגרום למשבר).
- ארוחת בוקר- בימים הראשונים ייתכן ובשל ההתרגשות הרבה הילד כלל לא יחוש ברעב, לכן מומלץ לשבת איתו כמה דק' בבוקר לאכול משהו קטן, או אפילו לתת לו ביד פרי לדרך שיאכל באוטובוס .
- דאגו לשלוח מזון מזין וחיוני, והרבה מים. המנעו מחטיפים (ברוב בתי הספר גם כך לא מאשרים את זה ) .אני הכנתי עם הילדה רשימה של כריכים אופציונליים לכל ימות השבוע. נתתי לה כמובן לבחור מבין הדברים שהיא אוהבת. אם ילדיכם לומדים בימי שישי אפשר לצ'פר ביום זה לחמניה/חלה עם שוקולד או ממרח מתוק אחר. כך הם יודעים שכל השבוע אוכלים בריא, וביום האחרון מתפנקים.
- טיפ שעזר לי מאוד עם הגדולה בשנתיים הראשונות של בית הספר: ללכת לישון עם הבגדים הנקיים איתם למחרת מתכננים ללכת לבית ספר. זה חוסך התארגנות בבוקר וויכוחים מיותרים. בקיץ זה כמובן פשוט יותר. בחורף אפשר רק מכנס וחולצה תחתונה.
- בימים הראשונים הילד חוזר מבית הספר מפוצץ בחוויות ורגשות. הניחו לו לנוח והמעיטו בחפירות וחקירות. הוא ישתף מיוזמתו , בדרך כלל זה קורה לפני השינה או בזמן המקלחת .
- שינויים במצב הרוח ורגישות יתר הן תופעות מוכרות וטבעיות. קבלו אותן באהבה , ובמידת הצורך שתפו את המורה בנעשה. מנסיון, לרוב אלו קשיי הסתגלות טבעיים שחולפים מהר.
- הקשיבו לחוויות של הילד בזמן ובמקום שהוא בוחר לשתף. עשו זאת בתשומת לב מירבית ללא הסחות דעת. כאשר הילד יראה ויחוש כי אתם קשובים לו, כך ילמד לשתף אתכם יותר.
- בחודש הראשון עזרו לילד לארגן את התיק לבית הספר בערב הקודם- התארגנות שכזו לא פשוטה לרוב הילדים, וחשוב לעזור להקנות את ההרגלים. לאחר מכן ממליצה לתת לילד לעשות זאת לבד, על מנת שילמד לקחת אחריות ולפתח עצמאות.
- במידה ובית הספר מאפשר זאת- היו מעורבים. הגיעו מדי פעם לבקר (במידה וזה לא פוגע במהלך היום של הילד), דברו לפחות פעם בחודש עם המורה , הראו שאתם מעורבים ואכפתיים. זה יקל על הילד וכן על הקשר עם המורה. הקפידו על המינון הנכון, אל תהפכו להיות הורים דאגנים ומציקים שלא לצורך.
שלום כיתה א'. אני מתרגשת, מקווה שגם אתם .
לחם מטוגן - הבלוג של אלונה 