למה את כלבה?

זיכרון ילדות :נוסעים לכל מיני מקומות, ארועים משפחתיים. אני זוכרת כל נקודת ציון בדרך, מורה לאימי או אבי שנוהגים, שמאלה/ ימינה/ ישר. הם מתפלאים כל פעם מחדש "איך הילדה זוכרת", אני במושב האחורי מתמוגגת מגאווה.

תמיד התגאיתי בזיכרון שלי – היא ירשה זאת מסבתא, היו אומרים המבוגרים. היא ואני יחד היינו צוות משימה. פותרות תעלומות, מוצאות חפצים שלא תיכננו להמצא אי פעם.

זיכרון מהשנים האחרונות: מסתובבת בבית כמו עכבר במעבדה, איפה המשקפיים שלי. מסננת קללות לאוויר. אחת הבנות צועקת- הן עלייך אמא. להמשיך לקרוא