השבילים אותם שבילים, העצים אותם עצים, המדרכות ,החלונות, הכביש לאורך הירדן שהשנים עשו לו רק טוב, הריח של הגשם הראשון, הילדים שפעם היינו- זהו נוף ילדותי?
נחתנו, פרקנו ארגזים, ברכנו את כל המכרים, סידרנו ארונות, הדלקנו נרות, הכרנו את השכנים…
אני מסתכלת סביב ולא מאמינה . השקט הזה שבעבר כל כך הורגלתי בו, היום נדמה כאויב הגדול ביותר להסתגלותי במקום החדש הזה שפעם היה לי בית. להמשיך לקרוא
לחם מטוגן - הבלוג של אלונה 